Vayedaber

Simple Havroutah

Kidouchine

Daf 64b

דְּמוּחְזָק לַן בְּאַחֵי וְלָא מוּחְזָק לַן בִּבְנֵי דְּאָמְרִינַן מָה לִי לְשַׁקֵּר מַאי קָאָמַר לְמִיפְטְרַהּ מִיָּבָם מָצֵי אֲמַר פָּטַרְנָא לִךְ בְּגִיטָּא

Traduction

a case where we have a presumptive status that he has brothers, but we do not have a presumptive status that he has children, although no full-fledged testimony has been submitted for either claim. As in that case we say and apply the logic of: Why would I lie? In other words, if he were lying he would have stated a more credible claim or performed an action achieving the desired result. The Gemara explains: For what reason is he saying that he has children or that he has no brothers, if not to exempt her from a yavam? But if so, he can say to her instead: I exempt you by means of a bill of divorce. Consequently, it can be assumed that he is telling the truth when he says that he has children.

Rachi non traduit

דמוחזק לן האי גברא באחי. ולא שיש עדים בדבר אלא חזקה בעלמא כך שמענו עליו קודם קידושין וכי אמר בשעת קידושין יש לי בנים ואין לי אחין אי לאו דהדר ביה בשעת מיתה הוה מהימנינן ליה דאמרי' מה לי לשקר:

מאי קאמר. כלומר למאי קא מהני ליה האי דיבור אי למיפטרה מיבם הוא דאתי מצי אמר לה פטרנא ליך בגיטא מחיים סמוך למיתתי וכי הדר ביה בשעת מיתה בהא פליגי:

רַבִּי סָבַר מָה לִי לְשַׁקֵּר כִּי עֵדִים דָּמֵי וְאָתוּ עֵדִים עָקְרִי חֲזָקָה וְרַבִּי נָתָן סָבַר מָה לִי לְשַׁקֵּר כִּי חֲזָקָה דָּמֵי לָא אַתְיָא חֲזָקָה וְעָקְרָה חֲזָקָה לִגְמָרֵי

Traduction

In light of the above explanation, the Gemara clarifies the dispute in the baraita. Rabbi Yehuda HaNasi maintains that the claim of: Why would I lie, is considered like the testimony of witnesses, and witnesses can come and uproot a presumption. Therefore, he does not have the power to contradict his previous claim and say that he has no children and render her forbidden at the time of his death. And Rabbi Natan maintains that: Why would I lie, is considered like a presumption, and a presumption cannot come and uproot another presumption entirely. As a result, he is deemed credible even for the purpose of rendering her forbidden, i.e., if he says at the time of his death that he has no children, the earlier presumption that he had brothers, but no children, is reinstated.

Rachi non traduit

רבי סבר מה לי לשקר. דשעת קידושין כאילו באו עדים בדבר זה דמי ועקר ליה לחזקה דהוה מחזקינן ליה מעיקרא באחי בלא בנים וקיימא לה הך איתתא בחזקת שאינה זקוקה וכי אתי בשעת מיתה לאפוקה מחזקה לאו כל כמיניה:

ור' נתן סבר כו'. ולא אתיא חזקה דמה לו לשקר ועקרה חזקה קמייתא דהוי קאי בה קודם קידושין לאוקמה להך בחזקת שאינה זקוקה למיפסל דיבוריה בשעת מיתה ומיהו אי לא הדר ביה הוה שריא לעלמא נהי דלא אתיא חזקה ועקרה חזקה לגמרי אורעי מיהא איתרעאי וכל כמה דלא איתכחש דיבוריה קמא מהימן דאין אדם חוטא ולא לו ואילו אית ליה אחי הוה הדר ביה בשעת מיתה:

Tossefoth non traduit

רבי סבר מה לי לשקר. פי' הקונטרס דשעת קידושין כעדים דמו ועקר ליה לחזקה דהא מחזקינן ליה מעיקרא באחי ולא בבני וקיימא לה הך איתתא בחזקת שאין זקוקה ליבם וכי אתי בשעת מיתה לאפוקה מחזקתה לאו כל כמיניה ור' נתן סבר מה לי לשקר כחזקה דמי ולא אתי חזקה ועקרה חזקה פי' מעיקרא הות האי אתתא בחזקה שזקוקה ליבם שהרי מוחזק לן באחי ולא בבני וכי הדר ואמר בשעת קדושין יש לי בנים אי לאו דהדר ביה בשעת מיתה הוה מהימן דאמר מה לי לשקר אי למיפטרה מיבם קאתי מצי למיפטרה בגיטא שעה אחת קודם מיתתו [ואין נראה לר''י שנאמין אותו במה שאמר בשעת קדושין שהרי דעתו לקיימה אלא נראה לפרש מגו דאי בעי יכתוב לה גט בשעת קדושין לגרשה כ''ז שירצה אע''ג דאסור לגרש בגט ישן מ''מ כיון דדיעבד מהני חשיב שפיר מגו ת''י] אבל כי הדר ביה בשעת מיתה אוקמא אחזקה קמייתא דסבר מה לי לשקר כחזקה דמי ואין לו לעקור החזקה שהיתה קודם הקדושין מיהו אי לא הדר ביה שריא לעלמא משום דאין אדם חוטא ולא לו ואילו היתה זקוקה הוה הדר בשעת מיתה וא''ת א''כ אמאי מוקי מתני' דלא מוחזק לן באחי אפי' מוחזק לן באחי יהא נאמן במה שאמר יש לי בנים מטעם דפירש הקונטרס דאין אדם חוטא ולא לו וי''ל משום דתנן במתני' יש לי אחים אינו נאמן משום הכי צריך לאוקמיה בהכי אי נמי י''ל דאי מוחזק לן באחי לא יהא נאמן במה שאמר בשעת מיתתו יש לי בנים דבשעת מיתה לא שייך למימר פטר לה בגיטא דשמא אין לו כח:

מַתְנִי' הַמְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ סְתָם אֵין הַבּוֹגְרוֹת בַּכְּלָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי כִּיתֵּי בָנוֹת מִשְׁתֵּי נָשִׁים וְאָמַר קִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי הַגְּדוֹלָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם גְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת אוֹ גְּדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת אוֹ קְטַנָּה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת שֶׁהִיא גְּדוֹלָה מִן הַגְּדוֹלוֹת שֶׁבַּקְּטַנּוֹת כּוּלָּן אֲסוּרוֹת חוּץ מִן הַקְּטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כּוּלָּן מוּתָּרוֹת חוּץ מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת

Traduction

MISHNA: In the case of one who betroths his daughter to a man without specification, i.e., without specifying which daughter he meant, the grown women are not included among those who might be betrothed, since he does not have the right to betroth them. With regard to one who has two groups of daughters from two women, i.e., one group of daughters from each wife, and he said: I betrothed my elder daughter to someone but I do not know if I meant the eldest of the older group of daughters, or the eldest of the younger group of daughters, or the youngest of the older group, who is nevertheless older than the eldest of the younger group, all the daughters are forbidden, except for the youngest of the younger group. This is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yosei says: Despite the uncertainty, they are all permitted except for the eldest of the older group, as one who says elder without further specification means the oldest of them all.

Rachi non traduit

מתני' המקדש את בתו סתם. בתי מקודשת לך ולא פירש איזו מהם:

אין הבוגרת בכלל. ומותרת לכל אדם ואין צריכה גט מזה לפי שאינה ברשות האב לקדשה:

משתי נשים. שנשא שניה לאחר מיתת הראשונה:

גדולות. כת הראשונה:

קטנות. כת שניה:

כולן אסורות. קס''ד אפי' הן מאה שכל אחת קרויה גדולה אצל קטנה הימנה ובגמרא פריך אמאי לא תנא ספיקא אמצעית שבשתי הבנות שהן גדולות לגבי קטנות שבכולן:

כולן מותרות. דלא מחית איניש למימר מילתא דליתי ביה לידי שאילה לחכמים וכי אמר גדולה גדולה שבגדולות קאמר:

קִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי הַקְּטַנָּה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם קְטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת אוֹ קְטַנָּה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת אוֹ גְּדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת שֶׁהִיא קְטַנָּה מִן הַקְּטַנּוֹת שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת כּוּלָּן אֲסוּרוֹת חוּץ מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כּוּלָּן מוּתָּרוֹת חוּץ מִן הַקְּטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת

Traduction

Similarly, if one said: I betrothed my younger daughter, but I do not know if I meant the youngest of the younger group, or the youngest of the older group, or the eldest of the younger group who is younger than the youngest of the older group, they are all forbidden, except for the eldest of the older group. This is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yosei says: They are all permitted except for the youngest of the younger group.

גְּמָ' הָא קְטַנּוֹת בַּכְּלָל

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: From the ruling of the mishna, that one who betroths his daughter without further specification certainly did not betroth an adult daughter, it may be inferred that all minor girls are included in the uncertainty if he had more than one.

Rachi non traduit

גמ' הכי גרסינן הא קטנות בכלל. ואפילו יש שם שתי קטנות דאיכא לספוקי הי מנייהו והוו להו קידושין שאין מסורין לביאה דכל אחת ספק אחות אשה אפ''ה הוו בכלל ספק קדושין וצריכות גט:

שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ קִידּוּשִׁין שֶׁאֵין מְסוּרִים לְבִיאָה הָווּ קִידּוּשִׁין הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּשֶׁאֵין שָׁם אֶלָּא גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה

Traduction

One can learn from the mishna that betrothal that is not given to consummation, i.e., where the husband may not consummate the marriage, in this case because each of the women might not be his wife but his wife’s sister, is nevertheless considered betrothal to the extent that each of the women requires a bill of divorce to render her permitted to marry someone else. This contradicts the opinion of Rava that betrothal that is not given to consummation does not take effect at all. The Gemara rejects this: Here we are dealing with a case in which there are only two daughters, an adult woman and a minor girl.

Rachi non traduit

כשאין שם אלא גדולה וקטנה. בוגרת וקטנה דכיון דבוגרת לא קידש שוב אין כאן ספק ומותר בקטנה:

וְהָא בּוֹגְרוֹת קָתָנֵי מַאי בּוֹגְרוֹת בּוֹגְרוֹת דְּעָלְמָא

Traduction

The Gemara questions this explanation: But the mishna teaches: Grown women, in the plural. The Gemara explains: What is the meaning of grown women? The mishna is not referring to a father who has more than one adult daughter. Rather, it means grown women in general. In other words, whenever men betroth one of their daughters, their daughters who are grown women are not under consideration.

Rachi non traduit

והא בוגרות קתני. דמשמע טובא ודכוותיה תידוק הא קטנות טובא בכלל:

בוגרות דעלמא. של כל איש ואיש המקדשים את בנותיהן סתם אין הבוגרות בכלל הא קטנות בכלל וכגון דליכא אלא חדא קטנה והאי דמתרץ בשאין שם אלא גדולה וקטנה ה''ה דאי הוו בוגרות טובא כיון דאינן בכלל דקטנה הוו להו קידושין אלא להכי נקט אחת גבי בוגרת משום דמיבעי ליה למידק קטנות דומיא דגדולות:

פְּשִׁיטָא בּוֹגְרוֹת מַאי עֲבִידְתַּיְיהוּ הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן דְּשַׁוִּיתֵיהּ שָׁלִיחַ מַהוּ דְּתֵימָא כִּי מְקַבֵּל קִידּוּשֵׁי אַדַּעְתָּא דִידַהּ קָא מְקַבֵּל קָא מַשְׁמַע לַן לָא שָׁבֵיק אִינִישׁ מִידֵּי דְּאִית לֵיהּ הֲנָאָה מִינֵּיהּ וְעָבֵיד מִידֵּי דְּלֵית לֵיהּ הֲנָאָה מִינֵּיהּ

Traduction

The Gemara asks a different question: This halakha is obvious, as what are grown women doing in this context, i.e., how could it be suggested that a father could betroth to a man his daughter who is a grown woman? His authority extends only to his minor daughters. The Gemara answers: Here we are dealing with a case where the adult daughter appointed her father as her agent to accept her betrothal, and he proceeds to betroth one of his daughters without specifying which one. Lest you say with regard to this situation that when he accepts the betrothal he accepts it with his adult daughter in mind, as he is her agent, the mishna teaches us that a person does not put aside a matter from which he derives benefit, i.e., the betrothal of his minor daughter, where he keeps the money, and perform a matter from which he does not derive benefit, i.e., the betrothal of his adult daughter, where she keeps the money.

Rachi non traduit

פשיטא. דכיון דאין שם אלא גדולה וקטנה דגדולה אינה מקודשת וקטנה מקודשת:

מאי עבידתיה. דאב בבתו בוגרת אי אמרת בשלמא בדאיכא טובא אצטריך לאשמועינן משום דיוקא דידיה הא קטנות בכלל למימרא דקדושין שאין מסורין לביאה הוו קידושין אלא השתא לא איהו אצטריך ולא דיוקא דידיה:

אדעתא דידה מקבל. ואף היא בספק והוו להו קידושין שאין מסורים לביאה קמ''ל:

דאית ליה הנאה. שכסף קידושיה שלו:

מִי לָא עָסְקִינַן דְּאָמְרָה לֵיהּ קִדּוּשַׁיי לָךְ אֲפִילּוּ הָכִי לָא שָׁבֵיק אִינִישׁ מִצְוָה דְּרַמְיָא עֲלֵיהּ וְעָבֵיד מִצְוָה דְּלָא רַמְיָא עֲלֵיהּ

Traduction

The Gemara rejects this suggestion: Are we not dealing even with a case where the daughter says to him: As reward for fulfilling your agency, my betrothal money shall belong to you? This would mean that the father derives benefit from the betrothal of his adult daughter as well. The Gemara counters: Even so, a person does not put aside a mitzva that is imposed upon him, i.e., the betrothal of his minor daughter, to perform a mitzva that is not directly imposed upon him, the betrothal of his adult daughter. Since she is of age, her betrothal is her own responsibility.

Rachi non traduit

מי לא עסקינן. קושיא היא וכי לא משמע נמי ממתני' דאפי' אמרה לו קידושי יהו שלך קתני נמי דאין הבוגרת בכלל:

ומשני אין ואפ''ה לא שביק אינש. בתו קטנה דרמיא עליה להשיאה ומצוה הוא עליו דכתיב ואת בנותיכם תנו לאנשים (ירמיהו כ''ט:ו'):

דלא רמיא עליה. אלא שליח בעלמא הוא והיא יש לה דעת להשיא את עצמה:

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי כִּיתֵּי בָנוֹת וּצְרִיכָא דְּאִי אַשְׁמְעִינַן קַמַּיְיתָא בְּהָךְ קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר דְּכֵיוָן דְּאִיכָּא זוּטְרָא מִינַּהּ לְהָךְ גְּדוֹלָה קָרֵי לַהּ

Traduction

§ The mishna taught: With regard to one who has two groups of daughters and betrothed the elder of them, but was unsure which one he meant, Rabbi Meir and Rabbi Yosei dispute which of them is betrothed. The mishna adds that the same dispute applies if he betrothed his younger daughter. The Gemara comments: And it is necessary to state this halakha in both cases, as had the mishna taught us only that the tanna’im disagree with regard to the first case, one might have claimed that in this case Rabbi Meir says that they are all prohibited except for the youngest daughter of the younger group. The reason is that since there is one younger than her, he calls any daughter who is not the youngest: Elder.

Rachi non traduit

וצריכא. לאיפלוגי בקדשתי את בתי הגדולה ובקדשתי את בתי הקטנה:

בההיא קאמר ר''מ. כולן בספק דשבח הוא לאדם לקרות בתו בלשון גדולה אם יש קטנה ממנה:

אֲבָל בְּהָא אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי דִּקְטַנָּה לְהָךְ קְטַנָּה דְּכוּלְּהוּ קָרֵי לַהּ וְאִי אִיתְּמַר בְּהָא בְּהָא קָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי אֲבָל בְּהָךְ אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר צְרִיכָא

Traduction

But in this case of one who betroths his younger daughter, say that he concedes to Rabbi Yosei that a father calls only that one who is the youngest of all: Younger, as a father prefers to call his daughters: Elder, whenever possible. And conversely, if the halakha was stated only with regard to this case, that of a younger daughter, one might have said that Rabbi Yosei says his opinion only in this case, for the above reason. But in that case of an elder daughter, you might say that he concedes to Rabbi Meir. Consequently, it is necessary for the mishna to specify both cases.

Rachi non traduit

אבל קטנה אימא מודה לר' יוסי. דכל שהוא יכול לקרות בתו גדולה אין קורא אותה קטנה:

בההיא קאמר ר''מ. כולן בספק דשבח הוא לאדם לקרות בתו בלשון גדולה אם יש קטנה ממנה:

לְמֵימְרָא דְּרַבִּי מֵאִיר סָבַר מַחֵית אִינִישׁ נַפְשֵׁיהּ לִסְפֵיקָא וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר לָא מַחֵית אִינִישׁ לִסְפֵיקָא וְהָאִיפְכָּא שָׁמְעִינַן לְהוּ דִּתְנַן הַנּוֹדֵר עַד הַפֶּסַח אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ עַד שֶׁיְּהֵא פֶּסַח אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא

Traduction

The Gemara asks a question with regard to these opinions: Is this to say that Rabbi Meir maintains: A person places himself in a situation of uncertainty, i.e., people issue statements and accept upon themselves obligations that are not clearly defined, and Rabbi Yosei maintains that a person does not place himself in a situation of uncertainty, as one has only well-defined situations in mind? But haven’t we learned that these two tanna’im state the opposite opinions, as we learned in a mishna (Nedarim 60a): If one takes a vow that wine is forbidden to him until Passover, it is forbidden to him until Passover arrives. If he said: Until it will be Passover, it is forbidden to him until Passover ends.

Rachi non traduit

עד הפסח. לענין נדרים קונם שאיני נהנה לך עד הפסח אסור עד שיגיע ומשנכנס ליל ראשון מותר ואם אמר עד שיהא פסח אסור עד שיצא פסח דכיון דאמר לישנא יתירא בעוד שיהא פסח קאמר:

עַד פְּנֵי פֶסַח רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר עַד שֶׁיֵּצֵא

Traduction

The mishna continues: If he said: Until before Passover, Rabbi Meir says: It is forbidden to him until Passover arrives. Rabbi Yosei says: It is forbidden to him until it ends. This indicates that Rabbi Meir holds that one does not put himself into a situation of uncertainty, as despite his mention of the presence of Passover, which might be referring to any of the days of the Festival, he does not mean one of the days of Passover itself but until the arrival of the Festival, whereas Rabbi Yosei claims that his words apply to each of the days of Passover, due to uncertainty. This is the opposite of the above interpretation of the mishna concerning a man who betroths his daughter.

Rachi non traduit

נדר עד פני הפסח ר''מ אומר עד שיגיע. ומשיגיע אין כאן פני פסח ואע''פ שכל יום ויום של פסח פני הוא לחבירו לא מחית איניש נפשיה לספיקא שיהא צריך לשאול איזה הוא וכי קאמר פני קמא דכולה קאמר שהוא פני שבכולן:

ור' יוסי אומר עד שיצא. דכל חד וחד הוי פני לחבירו ולא ידעי הי נינהו אפי' אחרון הוי תחלתו פני לסופו:

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר אַבְדִּימִי אָמַר רַב מוּחְלֶפֶת הַשִּׁיטָה וְהָתַנְיָא זֶה הַכְּלָל כֹּל שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ וְאָמַר עַד פְּנֵי רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר עַד שֶׁיָּצָא רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר עַד שֶׁיַּגִּיעַ

Traduction

Rabbi Ḥanina bar Avdimi says that Rav says: The attribution of the opinions is reversed, i.e., the rulings of the respective tanna’im in that mishna in Nedarim must be switched so that they accord with the mishna here. And it is taught likewise in a baraita that this is the principle: With regard to any vow that has a fixed time, i.e., it applies until a set date, and one said: Until before that date, Rabbi Meir says that the vow lasts until that date ends; Rabbi Yosei says: Until it arrives. The opinions in this baraita are in accordance with the suggested emendation.

Rachi non traduit

מוחלפת השיטה. הך דנדרים:

והתניא. בניחותא:

כל שזמנו קבוע. מספר ימי משך זמנו קבועים כגון פסח וי''ט למעוטי קיץ וקציר ובציר דאם אמר עד פני או אפילו עד שיהא אינו אסור אלא עד שיגיע דכיון דאין משך זמנו קבוע שזה ממהר לכלות קייצו וקצירו וזה מאחר לא נתכוין זה אלא לתחילתו משיתחילו העם לקצור:

אָמַר אַבָּיֵי מַחֲלוֹקֶת בִּשְׁתֵּי כִּיתֵּי בָנוֹת אֲבָל בְּכַת אַחַת דִּבְרֵי הַכֹּל גְּדוֹלָה מַמָּשׁ קְטַנָּה מַמָּשׁ אֶמְצָעִית בִּשְׁמָהּ קָרֵי לַהּ

Traduction

Abaye said: This dispute between Rabbi Meir and Rabbi Yosei applies to two groups of girls, as Rabbi Meir maintains that all of them can be called: Elder, except for the youngest of the younger group. But with regard to one group, i.e., if all the daughters share the same mother, everyone agrees that when the father says: Elder, he means the actual eldest one, and when he says: Younger, he means the actual youngest daughter. As for the middle daughter, she is called neither elder nor younger; rather, he calls her by her name.

Rachi non traduit

מחלוקת בשתי כיתי בנות. התם הוא דאיכא למימר כל כת ראשונה עביד איניש דקרי גדולה לגבי כת שניה וכל כת שניה עביד איניש דקרי קטנה לגבי כת ראשונה:

אבל כת אחת. שנולדו מאשה אחת:

אמצעית בשמה קרי לה. פלונית בתי הוא אומר ואין קורא לה לא גדולה ולא קטנה:

אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר מַתְנָה לְאַבָּיֵי אֶלָּא מֵעַתָּה

Traduction

Rav Adda bar Mattana said to Abaye: If that is so,

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source